גרפיטי תמיד מרגש אותי, אמני רחוב שהנוף האורבני משמש אותם כמשטח יצירה, מחאה, הבעת דעה או אמנות נטו,
לא תמיד זה חוקי אבל לא פעם זה מעלה התפעלות, תהייה או חיוך.
רציף - באמסטרדם בעבר מספנה הממוקמת על גדות הנהר
בשנות ה 80 הפעילות בנמל פסקה והאתר הפך "לנמל הבית" של פסטיבלים, אירועי מוזיקה ותרבות.
מי שמיתג את המתחם הוא אמן הגרפיטי הברזילאי אדוארדו קוברה, שצייר על קיר אחד האנגרים דיוקן של אנה פרנק, המשתרע על פני 240 מ"ר,
כותרת הציור "תן לי להיות אני עצמי", ציור המשמש כתזכורת לנו ולעולם כולו לימים אפלים....
בעקבותיו הגיעו אמני רחוב נוספים שהטביעו את חותמם על כל קיר ברציף- עיריית אמסטרדם הציבה שילוט במתחם "כאן ניתן לצייר על הקירות".בעקבות פריחת האתר נפתח בו מוזיאון אמנות הרחוב הגדול בעולם וחלק מהעבודות מוצגות במוזיאון,
הרעיון יפה, המקום מדהים בגודלו ובעוצמת היצירות ולי זה קצת מוזר לראות אמנות רחוב ממוסגרת ומוצגת בחלל סגור.
גרפיטי טוב צריך לחבר בין שלושה מימדים: הקיר עליו הוא מצויר, נפשו של הצייר ונפשו של הצופה.

יואל שתרוג