ביום חורף לבן, בין תימרות העשן בקפה אז ישבנו חבורת אמנים, צעירים ותמימים החיים בחלום ובמקום מזומן למלצר הנדהם אז פואמה דקלמנו וקול הצחוק הרם אשר בקע משם השכיח את הכפור. לה בוהם, לה בוהם וזה אומר ללא פרוטה, לה בוהם, לה בוהם שני ציורים תמורת מיטה.